בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נזק לרכוש, נוהגות חברות הביטוח לברר האם המבוטח התקין אמצעי מיגון לפי הוראות הפוליסה. עד לאחרונה, במידה ונמצא כי המבוטח לא התקין את אמצעי המיגון הנדרשים, חברות הביטוח נהגו לדחות את התביעה בטענה של העדר כיסוי ביטוחי. זאת, גם אם לא הייתה לאמצעי המיגון כל השפעה על האופן שבו נגרם הנזק לרכוש (למשל, אם הנזק נגרם כתוצאה מהצפת מים).
בחודש ספטמבר 2013 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין תקדימי, שקבע כי אין מקום לשלילת הכיסוי הביטוחי בנסיבות אלה. במקרה זה התובע רכש ביטוח הכולל כיסוי לתכולת הבית במקרה של פריצה לביתו, ובפוליסת הביטוח נקבע כי עליו להחזיק את התכשיטים בכספת כתנאי לקיומו של הכיסוי הביטוחי. המבוטח התקין כספת בביתו ובמהלך פריצה לביתו של התובע נגנבו מספר תכשיטים, שהושארו באותו היום מחוץ לכספת, בעוד הכספת לא נפרצה.
כצפוי, חברת הביטוח דחתה את התביעה לתשלום תגמולי הביטוח, אולם התובע לא קיבל את עמדת חברת הביטוח והגיש נגדה תביעה לבית המשפט. בית המשפט דן בשאלה האם הפרת תנאי מיגון בפוליסה שוללת את הכיסוי הביטוחי, או שמא המבוטח זכאי לקבל את הכיסוי הביטוחי גם אם לא הפעיל אותם.
לאחר בחינת הוראות חוק חוזה הביטוח ותכליתו, קבע בית המשפט כי על חברת הביטוח לשלם את מלוא תגמולי הביטוח גם במקרה שבו המבוטח התקין את אמצעי המיגון אבל, שלא במתכוון, לא הפעיל אותם.
בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח, קבע בית המשפט העליון כי במצב כזה, חברת הביטוח תחויב לשלם את מלוא סכום הביטוח, למעט בשני מקרים:
החידוש בפסק דין זה הינו שבמקרה של הפרת תנאי מיגון, דחיית התביעה אינה אוטומטית והמבוטח עשוי להיות זכאי לקבלת תגמולים, אפילו בסכום המלא המגיע על פי הפוליסה.
