תסמונת התשישות הכרונית (CFS – Chronic Fatigue Syndrome) היא תסמונת שאינה מוכרת לרבים המאופיינת בעייפות מתמשכת, עד כדי תשישות, שאינה חולפת לאחר מנוחה. הלוקים בתסמונת זו חווים תחושה של מחלת שפעת תמידית, אליה מצטרפים תסמינים נוספים, חלקם דומים לתסמיני הפיברומיאלגיה: כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, ירידה בריכוז ובזיכרון, בעיות שינה, דיכאון וחרדה, אי סדירות בפעילות המעיים עד כדי תסמונת המעי הרגיש ועוד.
בשנות השמונים זכתה התסמונת לכינוי "מחלת היאפים". בהמשך, הראו מחקרים כי הכינוי נטבע שלא בצדק, שכן המחלה שכיחה גם בקרב חסרי השכלה וגם בקרב בעלי הכנסות נמוכות–בינוניות. בדומה לפיברומיאלגיה, נשים נוטות ללקות בתסמונת זו באחוז גבוה יותר מאשר גברים.
ישנו קושי עצום באבחון התסמונת בשל חוסר אמון מצד הממסד הרפואי. על מנת "לזכות" באמון הממסד הרפואי הלוקה נדרש לעמוד במספר תנאים:
עדיין לא נמצא מרפא למחלה, ולפיכך הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ובתמיכה נפשית וגופנית. הטיפול כולל, על פי רוב, פעילות גופנית מתונה, תרופות אנטי דיכאוניות, שינוי התזונה והרגלי האכילה וטיפולי רפואה משלימה.