במאמר זה בחרנו לדון בנושא בעל חשיבות מכרעת לשאלת זכאות לפנסיית נכות – נושא הרצף הביטוחי.
רצף ביטוחי משמעו שהחברות בקרן פנסיה נמשכת כל עוד העמית מפקיד לקרן דמי גמולים ("פרמיות") באופן סדיר. אולם, הפסקה של הפקדות לאורך תקופה ממושכת עלולה לפגוע במעמדו של העמית ובזכויות המגיעות לו מקרן הפנסיה – במקרה של נכות, עלולות להיות לכך השלכות דרמטיות.
ארכת ביטוח – פתרון זמני לעמיתים המפסיקים לעבוד
כאשר עמית חדל לעבוד, מכל סיבה שהיא, מופסקות ההפרשות לקרן. המשמעות היא שהזכויות הביטוחיות מכוח קרן הפנסיה לא נשמרות.
על מנת שהעמית לא יימצא בפני שוקת שבורה, במסגרת תקנון קרן הפנסיה קיימת הוראה בשם "ארכת ביטוח" שמכוחה נהנה העמית, אוטומטית לאחר הפסקת ההפקדות, משמירה של זכויותיו לתקופה קצובה של שלושה עד חמישה חודשים (תלוי בסוג הקרן). בתום תקופת ארכת הביטוח רשאי העמית לבקש מהקרן להאריך את התקופה שבמהלכה יישמרו לו הכיסויים הביטוחיים (כולל פנסיית נכות), תמורת תשלום מינימלי, לתקופה מקסימלית של 24 חודשים. הסדר זה ידוע בשם "הסדר ריסק".
מה קורה כשהפסקת ההפקדות החודשיות נמשכת זמן רב?
הפסקת ההפקדות החודשיות לקרן למשך תקופה העולה על תקופת ארכת הביטוח תביא לכך שמעמדו של המבוטח בקרן יהפוך ל"עמית לא פעיל" והכיסויים הביטוחיים שלו ייפגעו. כשמדובר בתביעה לתשלום פנסיית נכות, משמעות הדבר כי חברת הביטוח עלולה לדחות את התביעה בטענה כי נכותו נגרמה כתוצאה ממחלה/ תאונה/ מום במהלך התקופה שבה היה עמית לא פעיל.
מרגע שעמית נחשב ל"עמית לא פעיל", הוא יכול לחדש את ההפקדות המלאות בכל נקודת זמן שבה יחפוץ, ובכך להפוך, שוב, לעמית פעיל. יחד עם זאת, זכאותו לכיסויים הביטוחיים אינה מתחדשת באופן אוטומטי, והיא כרוכה בתקופת אכשרה ארוכה בת 5 שנים. לדוגמא, אם אדם הפך לעמית לא פעיל בשנת 2000, בשנת 2003 נתגלתה בו מחלת הסכרת ובשנת 2005 חזר להיות עמית פעיל – הוא לא יהיה מכוסה בגין מחלת הסכרת עד שנת 2010 (5 שנים מאז שחזר להיות עמית פעיל).
מומלץ לעמיתים שכושרם התעסוקתי נפגע כתוצאה ממצבם הבריאותי, השוקלים לתבוע פנסיית נכות, לפנות לקבלת ייעוץ משפטי כבר בשלב הראשוני של קבלת ההחלטה על הפסקת עבודה. בדרך זו ניתן לתכנן כהלכה מהלך זה, אשר לו השלכות בריאותיות וכלכליות משמעותיות ביותר.
