מהי פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה הנה תסמונת המתאפיינת בכאבי שרירים מפושטים כרוניים (בעברית "דאבת שרירים") הפוגעת ב-2%-4% מן האוכלוסייה, 95% מהם נשים.

לצד הביטוי המרכזי של כאב מפושט, מתבטאת הפיברומיאלגיה בתסמינים נוספים ובראשם: כאבים במפרק הלסת, הפרעות שינה, עייפות כרונית, הפרעות ריכוז וזיכרון, מאפיינים של תסמונת המעי הרגיז, תחושת נוקשות בבוקר, רגישות לאור ותסמינים אופייניים של דיכאון וחרדה.

פיברומיאלגיה אינה גורמת לנכות נראית לעין, אך היא גורמת לפגיעה משמעותית ביותר באיכות החיים וחולים רבים סובלים מירידה קשה ברמת התפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי.

בשנת 1990 פרסם האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה את הקריטריונים הבאים לסיווג חולים כלוקים בפיברומיאלגיה:

קיומם של כאבים סימטריים ומפושטים בשרירים ובמפרקים בפיזור אופייני בכל הגוף, לפחות שלושה חודשים.

קיומן של לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות (tender points) במקומות ייחודיים, הנבדקות על ידי הרופא בלחיצה ידנית.

בשנת 2011 פרסם האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה קריטריונים חדשים השומטים את השימוש בנקודות הרגישות ומתבססים על הדיווח הסובייקטיבי של החולה לגבי היקף הכאב ממנו הוא סובל. בנוסף, הקריטריונים החדשים מבצעים שקלול של קשת התסמינים הנוספים המרכיבים את התסמונת, ביניהם, תשישות, שינה שאינה מרעננת, הפרעות קוגניטיביות וכן ביטויים גופניים.

בשנים האחרונות, חלה התקדמות בהבנת הגורמים לתסמונת הפיברומיאלגיה והסיבות להתפתחותה, אולם, למרות זאת, הגורמים אינם ברורים במדויק. מחקרים חדשים מצביעים על שילוב של נטייה גנטית משפחתית וגורם סביבתי, וכן על מגוון "טריגרים" להתפרצות התסמונת כולל זיהומים למיניהם ואף אירועים תאונתיים, כשהנפוץ שבהם הוא חבלה במנגנון "צליפת שוט" (whiplash).

כמו כן ניכרת התקדמות בפיתוח שיטות טיפול לתסמונת זו. הטיפול הרפואי משלב, על פי רוב, טיפול תרופתי המיועד להקל על הכאב, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המיועד לאפשר התמודדות טובה יותר עם המחלה, פעילות גופנית וטיפולי רפואה משלימה.

משרדנו מתמחה בייצוג חולי פיברומיאלגיה.