המשוכה הראשונה שעל נפגע בעבודה לעבור, הינה הכרה של המוסד לביטוח לאומי בפגיעה, שנגרמה לו, כ"פגיעה בעבודה" – דהיינו, פגיעה שנגרמה לעובד עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע. רק לאחר שהפגיעה מוכרת כפגיעה בעבודה, יזכה העובד לזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה.
תאונת עבודה
תאונת עבודה פירושה אירוע פתאומי, חבלתי, שגרם לנזק גוף ואשר יש לו קשר סיבתי לעבודה, דהיינו אירע בזמן העבודה ועקב העבודה. גם תאונה שאירעה בדרך מן הבית לעבודה או מן העבודה אל הבית, עשויה להיחשב כתאונה שאירעה בעבודה.
באופן מסורתי, כשמדברים על תאונה, בדרך כלל מעורב בה גורם חיצוני שגרם פיזית לנזק הגופני. עם זאת, ישנם מקרים שבהם האירוע החבלתי מתרחש, למעשה, בתוך הגוף.
הביטוח הלאומי מערים קשיים כשמדובר ב"תאונה פנימית"
ניתן להבחין בין שני סוגי תאונות: "תאונה חיצונית" שבה גורם חבלתי חיצוני אופן ישיר הביא לקרות הנזק (חפץ חד שגרם לחתך, חפץ כבד שנפל מגובה ופגע באדם וכד') ו"תאונה פנימית" שבה האירוע החבלתי מתרחש, למעשה, בתוך הגוף ולא ניתן להצביע על גורם חיצוני, הנראה לעין, שגרם לפגיעה.
הדוגמה המובהקת לתאונה "פנימית" הינו התקף לב או אירוע מוחי שהופיע לאחר שאדם חווה מתח או התרגשות חריגים. בשגרה, הביטוח הלאומי אינו מכיר בהתקף לב או באירוע מוחי כפגיעה בעבודה, ורבים הם הקשיים בדרך להכרה כזאת. עמדתו הבסיסית של המוסד לביטוח לאומי הינה כי האוטם הלבבי או המוחי נגרמו כתוצאה מהליך תחלואתי וכי העובדה שהאוטם התרחש בשעות העבודה הינה מקרית. הטענה הינה, למעשה, כי העבודה לא היתה הסיבה להתקף הלב.
נושא זה מהווה דוגמא מצוינת לצורך החיוני בליווי והכוונה מקצועיים בהליכים מול הביטוח הלאומי, המכוונים את הנפגע להדגשת האלמנטים האמיתיים הרלבנטיים להכרה בהתקף הלב כפגיעה בעבודה. חשוב לעשות זאת כבר בשלב הגשת התביעה ובטרם קיום חקירה על ידי הביטוח הלאומי.
מחלת מקצוע
מחלת מקצוע הינה מחלה שהעובד לקה בה עקב עבודתו. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי מדובר ב"רשימה סגורה" שמשמעותה שמחלה שהעובד לקה בה עקב עבודתו, אך אינה מופיעה ברשימת המחלות שבתקנות, לא תוכר כפגיעה בעבודה.
מקרים שאינם "נופלים לקטגוריות "תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע"
ישנם לא מעט מקרים בהם ברור כי הנזק הגופני נגרם לעובד כתוצאה מן העבודה, אך אם אין מדובר באירוע חבלתי או שאין מדובר במחלה המופיעה ברשימה, לא יוכל העובד לקבל זכויות כלשהן כנפגע עבודה.
לעומת זאת, ישנם מקרים שבהם, הגם שלא מדובר בתאונת עבודה או במחלת מקצוע, הפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה. הכוונה למקרים לגביהם ניתן לקבוע כי הנזק הגופני נגרם בשל סידרה של פגיעות זעירות ("מיקרוטראומה"), ולא תאונה חד–פעמית. בד"כ מדובר באינספור "תאונות" (הכוונה לתנועה חוזרת ונשנית) שכל אחת מהן מסבה לעובד נזק זעיר, שאינו ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הללו, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש.
ישנה חשיבות מכרעת לעצם ההכרה בתאונה כפגיעה בעבודה. במקרה שבו המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בפגיעה ככזו שנגרמה בעבודה, מנוע הנפגע מלקבל את הזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי, ובכלל זה – דמי פגיעה (ימי מחלה), קצבת נכות וכיוצא באלה.
לצורך הכרה באירוע כפגיעה בעבודה, חשוב מאד לפנות לייעוץ מקצועי עוד בטרם הפנייה הראשונית למוסד לביטוח לאומי. בדרך זו ניתן יהיה למנוע טעויות, עליהן עלול הנפגע "לשלם ביוקר".
